אז מה זה ילד רגיש מאוד? רגישות גבוהה מאוד זאת תכונה שיש לכל אדם שישי באוכלוסיה. אדם רגיש מאוד הוא אדם שמושפע ומגיב בעוצמות יותר גבוהות  לגירויים ואירועים שונים שהוא חווה. בלשון מקצועית, המערכת שלו מנתחת ומעבדת אירועים ברמה גבוהה ועמוקה יותר מאשר אנשים אחרים.  

 

ואיך זה נראה במציאות? הבת הקטנה שלי בת 7 ילדה רגישה מאוד, מלאת חיים, וחווה וחשה במדויק את מה שלפעמים הרבה אנשים מבוגרים לא חשים. אתמול בערב, לפני שהיא הלכה לישון, היא חשבה ואמרה לי "אמא, אני כול הזמן מרגישה, הרבה רגשות. אני הרבה עצובה, והרבה כועסת, והרבה מתעצבנת, ולפעמים שמחה." ואז היא בכתה "לא כייף שכל הזמן אני הרבה מאוד עצבנית, וכועסת ועצובה ובוכה, ורק לפעמים שמחה."

 

הסברתי לה שיש הרבה אנשים כמוה וכמוני, שמרגישים את כול הדברים מאוד חזק וברור. ובגלל שאנחנו יותר רגישות, אנחנו הרבה יותר מרגישות. ואנחנו מרגישות את הכל יותר חזק, גם שעצובים, גם שכועסים, וגם ששמחים.

 

להיות רגיש מאוד, זה קצת כמו להרגיש כמו חשופית או עם עור מאוד דק שמרגיש הכול, ובעוצמה גבוהה.

 

ההשפעה של ההורים והסביבה על איך שהילדים שלנו גדלים היא עצומה, אבל אצל ילדים רגישים מאוד היא אפילו גדולה יותר. הרגישות שלהם מאפשרת להם להרגיש מה אתם חושבים עליהם בבהירות גדולה. והיכולת שלהם לגדול עם הרגישות, לקבל אותה, ולצמוח איתה וממנה, קשורים ישירות ללגיטימציה ותמיכה שאתם תתנו להם, ולרגישות שלהם. 

 

במפגש, ננסה להבין ולהתבונן באתגרים השונים שהרגישות מביאה איתה, לילדים שלנו, לקשר שלהם עם העולם, ואיתנו. איך אנחנו יכולים לעזור להם להבין ולקבל את מה שהם, ולצמוח מתוך המקום הזה 

 

אם אתם רוצים לקרוא עוד קצת על ילדים רגישים מאוד, אתם יכולים להתחיל בבלוג שלי על אנשים רגישים מאוד, כאן

 

 

מפגש להורים לילדים רגישים מאוד 

המפגש על ילדים רגישים מאוד יתקיים ב - 22.3.15 בשעה 19:00 בערב בתל אביב
מחיר המפגש הוא 60 ש"ח, בהרשמה מראש, ו - 70 ש"ח ביום הארוע
 
לקניית כרטיסים מראש: כאן
להרשמה ולפרטים נוספים: 054-4425856 או להשאיר פרטים בטופס 
לפרטים והרשמה למפגש
מפגשים לאנשים רגישים, היא סדרה של 4 מפגשים אשר עוסקים באספקטים השונים של הרגישות וההשתקפוית שלהם בחיי היום יום. קבוצה אינטימית, מספר המשתתפים בכל מפגש מוגבל

יש משהו מטלטל בלהכיר בהיותך אדם רגיש מאוד. זה אחד משינויי הפרספקטיבה המשמעותיים ביותר שעשיתי בנוגע להתנהלות שלי (ושל הילדים שלי) בחיים, שינוי שאני עדיין מפנימה כל הזמן. אני חבה לך תודה כל-כך גדולה על זה.

אני זוכרת כמה מהמשפטים שאמרת כשהסברת לי מה זה. אמרת שגם את כזאת ושאת עובדת עם עוד אנשים רגישים מאוד, ושהיה לך ברור מהרגע הראשון שראית אותי שאני כזאת. אמרת שזה דבר שיש בו הרבה מתנות. מציף אותי אושר כשאני נזכרת בזה. ולמעשה זה מה שהיה מטלטל: להבין שבמה שתפשת כל החיים בתוך חולשה שלך יש בעצם מתנות וכוח.

ההבנה שאני כזאת גם אפשרה הקלה עצומה כי פתאום יש הסבר לכל מיני תופעות "משונות" שלא ידעתי איך להסביר אותן. העובדה שרעשים כביכול שוליים יכולים להוציא אותי לחלוטין מריכוז או להעיר אותי משינה, העובדה שהגוף שלי מגיב לרגשות באופן מיידי, שאני בוכה "מכל שטות", שאני מזדהה עם רגשות של אחרים ומושפעת מהם, ושאני זקוקה להרבה שקט. זה נתן לי מנוחה מהתסכול שבלנסות לתקשר ברמה רגשית גבוהה עם אנשים שאינם רגישים מאוד, במיוחד עם האחים שלי. זה חיבר אותי בעוד רמה עם אבא שלי.

אחת המתנות הגדולות היא שההבנה של האיכות הזאת בי ובילדים שלי מאפשרת לי לראות ולהגיב לסיטואציות מסוימות באופן מיטיב יותר, גם איתם וגם איתי, ולתווך להם את המציאות באופן שיכול להקל עליהם ולהעצים אותם.

תמיד נאבקתי באינטואיציות שלי, חשבתי שאני סתם ביקורתית (ואפילו קצת רעה) כי מה כבר אפשר לדעת, למשל, כשפוגשים אדם בפעם הראשונה? ולמה, מאז שאני ילדה, יכולה להיות לי רתיעה מיידית מאנשים מסוימים וחיבור מיידי עם אנשים אחרים, כביכול ללא כל ביסוס? למרות שתמיד התברר לי שבדיעבד הרושם היה מדויק (בין אם נרתעתי מהאדם או התחברתי אליו מיד), האמנתי אני צריכה לרכך או לשנות את ההסתכלות שלי על העולם. היום אני מבינה שזו מתנה, שיש לי כאילו "מד-חום" לבני אדם, ושלא רק שאני יכולה, אני צריכה להקשיב לאינטואיציות שלי. זה בא בקונטרסט מוחלט עם הדימוי התמים והחולמני שאני מאמינה שהוא מנת חלקם של הרבה אנשים רגישים. תמיד חשבתי שאני לגמרי לא מפוקסת נכון על המציאות, עכשיו אני מבינה שלפחות מבחינות מסוימות אני רואה אותה בצורה צלולה וחדה.

ל.

מכתב של מטופלת רגישה מאוד על חווית העבודה שלנו עם רגישות
  • האם אתם ואחרים חושבים שהוא נורא נורא רגיש?
  • האם הילד שלכם בוכה בקלות?
  • האם הוא רגיש לבדים, תוויות בגדים, המולה או רעש?
  • האם הוא חסר מנוחה בימי הולדת, מסיבות וארועים משפחתיים?
  • האם הוא רואה ומרגיש דברים שגם מבוגרים לא תמיד רואים?

אם עניתם כן לחלק מהשאלות, ובמיוחד לראשונה, מאוד יכול להיות שיש לכם  ילד רגיש מאוד

קצת עלי,

קוראים לי שושנית, אני אדם רגיש מאוד, בשאלונים שנותנים לאנשים רגישים אני חיובית ב-20 מתוך 23 קריטריונים… הגילוי הזה לא חידש לי את מה שידעתי על עצמי, אבל הוא נתן שם להמון דברים ועוזר לי מאוד לאפיין ולראות דברים דרך הכללי ולא רק את הפרטי שבזה.

אני אמא לשלושה, אישה ורעייה, תלמידה ומורה. עוסקת בצמיחה והתפתחות כול החיים ומלווה אנשים בצמיחתם. בעלת תואר שני מאונ' חיפה בעבודה סוציאלית קלינית, בדגש טראומה, מנחת קבוצות מסומכת מאונ' בר אילן, השתתפתי באין ספור קורסים וסדנאות.

אני מטפלת פרטנית וקבוצתית מזה עשרים שנה, עובדת בקליניקה פרטית, מעבירה סדנאות, מייסדת והרוח החיה בעמותת אמהות ללא אמהות, מטפלת באנשים רגישים מאוד. קוראת בילתי נלאית, כותבת כדרך חיים, פותחת חלומות.משלבת בעבודתי כול מה שלמדתי שעובד מניסיווני. מודה על הזכות ללוות אנשים במסע חייהם. מודה לייקום שהכשיר אותי לכך מילדות.

מרים בת 50, אם חד הורית, הינה מטופלת שלי. בפגישה האחרונה בנינו היא מספרת לי שהיא קראה את הבלוג על אנשים רגישים, ובעקבות הקריאה על אנשים רגישים מאוד, ועל ילדים רגישים מאוד, התבהר לה שילדתה היא ילדה רגישה מאוד. היא תיארה לי בהתרגשות, איך ההבנה הזו אפשרה דיאלוג אחר בניהן, והבנה שונה שלה ושל ביתה. "ביתי אלמה התקשרה מהקייטנה, לספר שהיא רוצה לחזור הביתה, כיוון שהיא נפגעה מאוד מההתנהגות של חברתה בקייטנה. הפעם החלטתי שאני לא מסבירה לה מה נכון או כדאי לעשות, איך החברה הזו אכן חברה לא אמיתית. החלטתי פשוט להקשיב לה. הקשבתי וקלטתי שלמעשה כול מה שהיא תיארה לגבי הסיטואציה, רגשותייה ותחושותייה, היו מדוייקות מאוד. למעשה היא חוותה והרגישה את המצב במדוייק לפרטי פרטים. בפעם הראשונה, יכולתי לחוות אותה מהצד שלה ונקודת המבט שלה, מזווית הראייה שלה. הרבה פעמים בעבר הייתי אומרת לה שתפסיק להיות כזו רגישה, ומייעצת לה איך לפעול. ושלא תיתן לארים"לטפס עליה". הפעם, בעקבות הקריאה על אדם רגיש מאוד, במקום להתייחס אליה בתור: מי "שרגישה מידי", "דרמטית", "עושה עניין מכול דבר" ו"בוחרת להיפגע כול כך, במקום להמשיך הלאה ולמצוא פתרון" , הבנתי שהביקורת והשיפוט על רגשותייה לא רק שלא תומך בה אלא אף מחליש. הפעם כשהקשבתי יכולתי להגיד לה: את יודעת מה אלמה? כשאני שומעת אותך, אני רואה שכול מה שתיארת נכון. את באמת מבינה וקולטת את כל הסיטואציה באופן מאוד נכון. את אכן צודקת איך שאת מרגישה. את ילדה רגישה, ומדהים איך מה שאת חווה הוא כול כך מדוייק ונכון. הייתה רגע שתיקה על הקו, ואז היא אמרה לי בקול מופתע, "באמת אמא את חושבת ככה? נראה לך שהבנתי נכון וזה לא כי אני רגישה או מגזימה בתגובות שלי?" ומרים מספרת שענתה לה "לא. את ממש לא מגזימה. אכן מה שאת חווה הוא מדוייק. ויש לך את המתנה הזו לחוות דברים באופן מדוייק ,דווקא כי את כול כך רגישה". אין לי מילים לתאר מה התחולל בנינו באותה שיחה. כאילו היא ואני ראינו אותה פעם ראשונה בעיניים כול כך מעצימות לגבי היותה רגישה ולא רק כמישהי שהיא "דרמה קווין", "עושה עניין מכול דבר", וכאילו זקוקה ל"תיקון". גם לא השאתי לה עצות. והיא התפלאה מאוד ואמרה לעצמה ולי. באמת אני מרגישה מדוייק דברים. בפליאה וגם בגאווה.
מהמקום הזה היה קל למצוא גם פיתרון קונקרטי מתאים: לעבור קבוצה בקייטנה וכו. והתחושה שהיא הלכה איתה וגם אני מהשיחה הזו, הייתה שהיא ניחנה במתנה: מתנת הרגישות, ולא באיזה קושי שיעשה לה רק את החיים קשים והיא צריכה להיפטר ממנו." ומרים המשיכה: "הבנתי שגם אני אל עצמי התייחסתי בצורה ביקורתית ומאשימה לגבי הרגשות שלי והרגישות הגבוהה. ולא שמתי לב שאכן הייתי תמיד מאוד מדוייקת ברגשותיי. נתקעתי עם המחשבות של -למה אני נפגעת כול כך. ומה לא בסדר בי? ולא יכולתי גם אני לאשר לעצמי במהלך החיים כול כך הרבה פעמים שאכן רגשותיי הם מדוייקים, וכמו מצפן-אני יכולה להישען עליהם. ולראות את זה כיכולת ולא כבעייה. באמצעות השינוי שעשיתי עם אלמה, הרגשתי שאני תומכת גם בי ומאשרת את הרגישות הגבוהה שלי כמתנה וכאיכות שהיא מדוייקת ולא כבעיה. איזה משמח לראות ולהבין את הרגישות שלנו בפריזמה חיובית ותומכת, ולא כחולשה. והכול הגיע מקריאה של כמה קטעים… תודה"

ועוד חוויה של מטופלת שהבינה והפנימה את הרגישות של הבת שלה
ראיון ברשת א' על ילדים רגישים מאוד 

תודה, אהיה בקשר בהקדם