תרגיל בכתיבה

אשמח מאוד אם תשתפו אותי, במה שהרגשתם, איפה זה מצא אתכם ומה לקחתם מזה.
מה שתמלאו פה ישלח אלי באופן אישי ולא ישותף עם אף אחד בשום מקום 

תרגיל: התחברות לזיכרון הראשון

נעבוד עם זיכרון ראשון משמעותי.
קחו כמה דקות, עצמו עיניים ואפשרו לעצמכם, לראות בדמיון את הזיכרון הראשון שלכם מהילדות. תנו לעצמכם לחוש ולהרגיש כל מה שעולה, נסו לאפשר לכל רגש ותחושה שקשורה לסיטואציה לעלות. יתכן שבהתחלה הזיכרון יהיה מטושטש או לא ברור. זה בסדר, אפשרו לעצמכם זמן ומרחב ולתת לחוויה להתבהר. 
החלק החשוב הוא להיות עם מה שעולה, זאת החוויה שלכם ואין צורך לדאוג לגבי אמיתות הדברים. מכיוון שאלה חוויות אמיתיות, שנצרבו אצלכם.
נסו לפרט את כל מה שעולה בכתב. רשמו בצורה מפורטת, אבל ללא אירגון או סידור את כל מה שעולה. 
כשסיימתם, נסו לבדוק: אילו תכנים עלו? איזה תחושות הוא מעורר? מה הדגשים שעולים ואם יש דמיות משמעותיות שקשורות לזיכרון זה? האם אתם מזהים קשר בין  התחושות שהזיכרון הראשון מעלה, לחוויות שחוזרות במהלך לחייכם? איך ובאיזה אופן? ואיזו למידה יש בו עבורך..
"אנו כותבים לא כדי שיבינו אותנו,אנו כותבים כדי להבין" - סיסיל די לואיס מתוך נחלה.
באמצעות הכתיבה אנו מתחילים להקשיב,לומדים להתבונן בכול מה שעולה. אנו לומדים לשאול שאלות כמפתח להעמקה .ולקבל תשובות ומענה מדוייקים מתוכנו. זה דורש בסה"כ הקדשת זמן-רצוי בצורה יומיומית. לפחות 20-30 דקות ביום במרחב שקט. חשוב להיות אוטנטיים וכנים ככול יכולתנו, ולכתוב בצורה אינטואיטיבית ולא בכתיבה מאורגנת.
הכתיבה מאפשרת להיות בו זמנית-עדים מתבוננים ולא שופטים למה שמתרחש בתוכנו. עם ההקשבה, עולה בהירות. שאלות לגבי מחסומים וקשיים מקבלים מענה. בהדרגה אנו מתוודעים לקסמו של ריפוי. ריפוי-כי אנו מתייצבים מול מה שעולה. מאפשרים עיבוד ו"מנוחה נכונה" לדברים מסויימים,ובעיקר-מתגלה בפנינו בהדרגה החלק שיודע, שיש לו כוחות לעזור לנו, להדריך, ולתת לנו מענה שלם למה שאנו זקוקים.
 

המייל נשלח לשושנית בהצלחה